תכנון

מאת מערכת כחול לבן, בתאריך אוגוסט 28th, 2010

מתיישבי גוש קטיף ב-2005 התבצע ללא תכנון הולם, והכישלון בקליטת המפונים הוביל רבים למסקנה שישראל אינה מסוגלת לפנות מתיישבים, שהרי אם נכשלה בפינוי 8,000 מתיישבים בעזה, איך תצליח לפנות כ-100,000 ביהודה ושומרון? עבודת תכנון יסודית תסייע לשכנע את מקבלי ההחלטות שמשימת קליטת מתיישבי יהודה ושומרון היא ברת ביצוע. עבודת התכנון שמציעה תנועת עתיד כחול לבן מתחלקת לשני מישורים:

1. תכנון אזורי ואורבני: יש צורך בתכנית מפורטת לקליטת מתיישבים שייאלצו לעקור מבתיהם. במסגרת עבודת התכנון יש לתת מענה לשאלות רבות דוגמת: היכן יש ליישב מחדש את המפונים (במרכז או בפריפריה? ביישובים קטנים או בערים? וכו'), מה מידת החשיבות של שימור המסגרות הקהילתיות הקיימות (האם רצוי להעתיק את היישובים על יושביהם, ככל האפשר?), ועוד.
2. תכנון מקצועי: מטרת התכנון המקצועי של פינוי המתיישבים הינה לספק מענה על שאלות כגון מה תפקיד המדינה במציאת פתרונות תעסוקתיים למפונים? האם יש לשמר את המשרות הציבוריות?

כיצד תתבצע עבודת התכנון?

1. מחקר: עתיד כחול-לבן תגדיר קריטריונים למציאת מכון מחקר חוץ ממשלתי המתאים לביצוע עבודת התכנון. הצורך במכון מחקר חוץ-ממשלתי נובע מכך שהממשלה אינה יכולה לבצע את עבודת התכנון הנדרשת בשל הרגישות הפוליטית של נושא קליטת המתיישבים.

2. שיתוף: עתיד כחול-לבן תקים פורומים וזירות שיח שונות, הכוללים ראשי ערים ומנהיגים מוניציפאליים, למטרת דיון, הצעה ומציאת פתרונות תכנוניים. חברי המועצה הציבורית של עתיד כחול-לבן ישתתפו בפעילויות וייתכן שאף יובילו חלק מהצוותים.

3. פיתוח: בהמשך להמלצות מכון המחקר ומסקנות שיעלו מן הדיונים הפתוחים, עתיד כחול-לבן תפתח תכניות מפורטות ליישובם מחדש של המפונים.