מחקר וקליטה "כחול לבן"

כיוון הפעולה המרכזי של עתיד כחול-לבן מתרכז בהבנה כי ההכרח בפינוי מתנחלים יהודיים נובע מאינטרס ישראלי עליון, הכרה בקורבן הגדול הנדרש מאלה שייאלצו לעקור מבתיהם, ושיתוף פעולה בהתמודדות עם כורח העקירה ועם קליטת מתיישבי יהודה ושומרון. תחומי הפעולה של תכנית "קליטה כחול לבן" הם תכנון, חקיקה ודו-שיח.

תכנון

תכנון פינוי מתיישבי גוש קטיף ב-2005 התבצע ללא תכנון הולם, והכישלון בקליטת המפונים הוביל רבים למסקנה שישראל אינה מסוגלת לפנות מתיישבים, שהרי אם נכשלה בפינוי 8,000 מתיישבים בעזה, איך תצליח לפנות כ-100,000 ביהודה ושומרון? עבודת תכנון יסודית תסייע לשכנע את מקבלי ההחלטות שמשימת קליטת מתיישבי יהודה ושומרון היא ברת ביצוע. עבודת התכנון שמציעה תנועת עתיד כחול לבן מתחלקת לשני מישורים:

התנועה הציבורית עתיד כחול לבן (עכ"ל) פועלת למען מציאות אזורית של שתי מדינות לשני עמים, במטרה להבטיח לדורות את זהותה היהודית והדמוקרטית של ישראל. קליטתם בישראל של אלה מהמתיישבים הישראלים ביו"ש, החיים כיום ממזרח לגדר, היא תנאי הכרחי להבטחת עתיד זה לישראל.

הציבור הישראלי, התומך ברובו בפתרון "שתי מדינות לשני עמים", רואה קושי מעשי גדול בהחזרת מתיישבים אל גבולות מוכרים ובטוחים, עקב הכשל בקליטת המפונים מחבל עזה.

עכ"ל טוענת כי הסיבה העיקרית לכישלון היא חוסר המוכנות של ממשלת ישראל דאז, שהובילה את מהלך הפינוי ללא עבודת תכנון מקדמית להכנת היצע מגורים שיעמוד זמין לרשות הקהילות המפונות.

עכ"ל קידמה את המחקר התכנוני לבדיקת מצאי יחידות הדיור בישראל המתאים למתיישבי  יהודה ושומרון, כאשר נידרש לקולטם.

המחקר התמקד ברמת המוכנות הקיימת ולאחר ניתוח הממצאים, המליץ על שנדרש לעשות ולהשלים כדי שקליטת מתיישבי יו"ש החיים ממזרח לגדר תהיה מיטבית ותכבד את הנקלטים ואת הקולטים כאחד.

הנחת המחקר הייתה כי בבוא היום יידרש לקלוט ממערב לגדר כ-25,000 משפחות ממתיישבי יו"ש.  הנחיית התנועה לצוות ההיגוי ולחוקרים הייתה לבחון אם קיימים במדינת ישראל כ-100,000 פתרונות דיור באזורים ובמקומות שיתאימו לקליטת כ-25,000 משפחות ממתיישבי יהודה ושומרון.

עכ"ל בחרה במספר הגדול פי 4 מן הנדרש עקב הרצון לאפשר יכולת בחירה למתיישבים   הנקלטים, ומאחר שמצאי פתרונות הדיור הוא דינמי וזמין לכלל אזרחי ישראל.  כל הפתרונות המוצעים היו ברשויות הנמצאות מקו חיפה בצפון ועד באר שבע בדרום, בעלות נגישות  תחבורתית טובה ובישובים בעלי חוסן כלכלי סביר ומעלה. לא הוצעו פתרונות במרחב ת"א (עקב יוקר צפוי). מתיישבים שיבחרו להיקלט בנגב או בגליל יוכלו כמובן לקבל פתרונות מתאימים מעבר לאלה שנמצאו במסגרת המחקר.

ממצאי המחקר מראים שהיקף יתרות יחידות הדיור למימוש במסגרת תכניות מפורטות מאושרות ברשויות הנבחרות שנבדקו ולאחר הפעלת המקדמים התכנוניים והכלכליים מספק לבדו את הביקוש האפשרי מצד מתיישבי יו"ש. זאת גם כאשר ביקוש זה יתווסף לביקוש השנתי השוטף הקיים ישראל (כ- 40,000 יחידות דיור בשנה).

עם זאת, ממצאי המחקר מדגישים את הצורך בהפניית משאבים למימוש המלאי הזמין סטטוטורית אך שעדיין לא החלה בנייתו, קרי הסרת החסמים.  הסרת החסמים תאפשר הגדלה נכרת של מספר יחידות הדיור ברחבי מדינת ישראל.

המחקר נערך ע"י חברת אורבניקס – תכנון, כלכלה וסביבה בע"מ .

יועץ תכנוני -  אדר' יהונתן גולני, בעבר אדר' ראשי במשרד הבינוי והשיכון וראש מנהל

                   התכנון במשרד הפנים.

ליווי מקצועי – פרופ. הלל שוקן, אדריכל -  אונ' ת"א ופרופ' ערן רזין – האוניברסיטה העברית.

מוביל המחקר מטעם עכ"ל – אדר' חיימי שניידר.

לחצו כאן ללמוד עוד כיצד תתבצע עבודת התכנון

חוק פינוי מרצון

עיקרי החוק

הצעת החוק מסדירה עבור כל מי שמתגורר מעבר לגדר הביטחון את פדיון ביתו ע"י מדינת ישראל, תמורת בית חלופי בגבולות מדינת ישראל. החוק נועד להקל על אלו מבין המתיישבים הרוצים להתפנות מרצון אך אינם יכולים לעשות זאת, משום שלבית שברשותם אין ערך ריאלי.  המדינה לא תיישב אחרים בבתים שיפונו. ניתן יהיה לשכן בהם כוחות ביטחון.

החוק מציג נטילת יוזמה ישראלית בלתי מותנית בפרטנר פלסטיני או בהתקדמות התהליך המדיני. כך, ובמקביל לדלת פתוחה למו"מ, תחזק ישראל את אמון הקהילה הבינלאומית בנכונותה להגיע להסדר, וזאת מבלי לשלם מחיר ביטחוני.  כמו-כן ייפתחו בפני המתפנים-מרצון אפשרויות התיישבות ארוכות-טווח, שיאפשרו להם לבחור אם ברצונם לחיות בסביבה שבה חלה ריבונות ישראלית או בסביבה אחרת.

רציונאל

בהעדר חקיקה ברורה המסדירה מנגנון ותנאים מראש, עלול פינוי מתיישבים ביהודה ושומרון להיות משימה בלתי אפשרית ביום שבו יידרשו מתיישבים להעתיק את מקום מגוריהם בעקבות הסכם עם הפלסטינים, או הכרעה מדינית לאומית אחרת.

נוכח הלקחים שהופקו מן ההתנתקות ב-2005, נהיר כי חקיקת החוק בהקדם תעודד את המתיישבים הפרגמטיים, המתגוררים ביישובים מבודדים והמכירים בכך שבסופו של דבר ייאלצו להתפנות, לעשות כן מיוזמתם. כך יתפרסו השלכות הפינוי על פני תקופה ארוכה יותר, מספר המתיישבים המפונים בעת יישום הסכם מדיני או הכרעה לאומית אחרת יהיה קטן יותר, והמהלך כולו יהיה פחות טראומטי עבור המתיישבים והציבור בכללותו. מאליו מובן, כי יידרשו התאמות לחקיקה זו, במידה שייחתם הסכם ובו תיטול ישראל על עצמה התחייבות לפנות שטחים מיושבים שאינם בתוך תוואי הגדר או תוואי הגבול שעליו יוסכם.

מנגנון והסדרים

החוק מציע מסלולים חלופיים לפדיון בתי המגורים של תושבים החפצים להעתיק מקום מגוריהם אל תחומי מדינת ישראל שממערב לגדר הביטחון ו/או הנמצאים מחוץ לתוואי הגדר אך נכללים בשטחה הריבוני של ישראל: (1) תשלום שווי רכישת בית המגורים ע"י המתיישבים; (2) תשלום שווי בית חלופי באזורים שבהם רוצים לעודד התיישבות; (3) תשלום שווי הבית על פי שמאות ספציפית.

תושב שיבקש לפדות את בית המגורים שבו הוא בעל זכות, יגיש תביעה למנהלה אשר תוקם מכוח החוק לצורך טיפול בתביעות התושבים. במנהלה יפעלו ועדות זכאות אשר יהיו מוסמכות לקבוע את זכאותו של תובע לפדיון הבית ואת היקף הזכאות.

התושבים יוכלו לתבוע את פדיון הבית על-פי אחד המסלולים החלופיים כאמור, בתוך שלוש שנים מהיום הקובע.

תושבים שיבקשו לפדות את בתיהם יקבלו, בנוסף על סכום פדיון הבית, מענק שיחושב לפי ותק בן המשפחה הוותיק ביותר בבית. כן יקבלו התושבים זכות לקבל הלוואה עומדת אשר תהפוך למענק בתום חמש שנים – זאת במידה שירכשו בית באזור הנגב והגליל שהמדינה מבקשת לעודד בהם התיישבות.

עלויות

בהנחה שבכל מתווה של הסדר מדיני או הכרעה לאומית בדבר שתי מדינות לשני עמים יידרש פינוי של  עד 100,000 מתיישבים, מניחים המציעים כי על פי חוק זה עשויים להתפנות מרצון כ- 20 אחוזים מכלל המתיישבים הנ"ל. מדובר  אפוא בכ-5000 משפחות, ובעלות פינוי של 7.36 מיליארד ₪.

ההערכה היא כי התקציב שיידרש לפינוי מלא, של 100,000 איש,  הוא 36.950 מיליארד ₪. סכום זה אינו כולל את עלות ההיערכות של כוחות הביטחון. החישוב בוצע כך: המדינה תקצבה את הפינוי של גוש קטיף  ב-2.5 מיליארד ₪ ל-2000 משפחות. בפינוי מלא מדובר ב- 25,000 משפחות. החישוב הוא 2.5 מיליארד חלקי 2000 כפול 25,000 ועוד העלייה במדד המחירים לצרכן.

 

שיח ציבורי

עתיד כחול-לבן מתכוונת לשנות את השיח הציבורי התופס את מתיישבי יהודה ושומרון כאויבים וכמכשול לשלום, להתייחס אליהם כלשותפים אמיתיים לשיח שוויוני, ולהדגיש את המחיר האישי והקהילתי שהם עתידים לשלם בוויתור על מפעל חייהם. התנועה רואה חשיבות גדולה בהדגשת תרומתם של המתיישבים לכך שהפלסטינים והעולם הערבי מכירים בזכותה של מדינת ישראל לשכון בארץ ישראל, וגם בגושי ההתישבות שישארו בתחומי המדינה וירחיבו את "מתניה הצרות".

לחצו כאן לפירוט כיצד תפעל עתיד כחול לבן לשינוי השיח הציבורי