עתיד כחול לבן מתכוונת לשנות את השיח הציבורי התופס את מתיישבי יהודה ושומרון כאויבים וכמכשול לשלום, להתייחס אליהם כלשותפים אמיתיים לשיח שוויוני, ולהדגיש את המחיר האישי והקהילתי שהם עתידים לשלם בוויתור על מפעל חייהם.
התנועה רואה חשיבות גדולה בהדגשת תרומתם של המתיישבים לכך שהפלסטינים והעולם הערבי מכירים בזכותה של מדינת ישראל לשכון בארץ ישראל, וגם בגושי ההתישבות שישארו בתחומי המדינה וירחיבו את "מתניה הצרות".
מהי חשיבות שינוי השיח הציבורי בנושא קליטת מתיישבי יהודה ושומרון?
- שינוי השיח הציבורי יחשוף בפני הציבור הרחב את קשייהם האמיתיים של המתיישבים.
- שינוי השיח הציבורי יחליש את העוינות של רבים מהמתיישבים למהלך הפינוי.
- שינוי השיח הציבורי ירחיב את התמיכה הפעילה של הציבור התומך בפתרון שתי המדינות לשני עמים, שיעדיף לראות בפינוי צעד של בניית חוסן חברתי ולא התנערות מחלק בלתי נפרד מהציבור הישראלי.
- שינוי השיח הציבורי ידגים לממשלה את היכולת של החברה הישראלית להתמודד עם אחד האתגרים המרכזיים ביותר של ישראל בעת החדשה.
כיצד פועלת עתיד כחול-לבן לשינוי השיח הציבורי?
עתיד כחול-לבן פועלת בקרב כלל המגזרים בציבור הישראלי, להדגשת החיוניות והדחיפות של פעולה ישראלית, קליטת מתיישבי יהודה ושומרון, לשמירה על המדינה היהודית ועל החזון הציוני. בין שלל הפעולות שתקיים התנועה: קמפיינים תקשורתיים, קיום כנסים וחוגי בית, גיוס אלפי מתנדבים לקיום דיאלוגים וסיוע למתיישבי יהודה ושומרון בשעתם הקשה, הן פיסית והן נפשית.
פרויקט "דיאלוג על הקו"
בשלוש השנים האחרונות, במסגרת פרויקט ייחודי – "דיאלוג על הקו" – מנהלות קבוצות של מובילי דעה צעירים מהימין המתנחלי (ציונים דתיים תושבי יהודה והשומרון)ומהשמאל הציוני שיח המבוסס על שפה ומרחב פעילות משותפים, חיבור אישי והבנה בין שני ה"צדדים".
מטרת הדיאלוג הינה חיזוק ובנייה מן היסוד של יחסי אמון, הכלהוהקשבה לדעות ולעמדות של השני. יותר מידיי עבר בין הקבוצות השונות – בין המתנחלים ו"כל השאר" – בעשורים האחרונים. יותר מידיי סטריאוטיפים הושרשו. לכן, אפילו אמון בסיסי בכנות הדיאלוג הוא לפעמים דבר שאנחנו מקדישים זמן רב לבנותו. המנהיגים והמנהיגות הצעירים, עוברים תהליך משותף, מעמיק ולעיתים מטלטל הן ברמה אישית, הן ברמה הקבוצתית והן ברמה הלאומית.
בשתי הקבוצות קיימת הכרה ברורה שהקרע בעם, שהתרחש במהלך תכנית ההתנתקות ופינוי גוש קטיף ובעקבותיהם, עלול להרוס אותנו מבפנים כשיהיה מדובר במאה אלף מתנחלים ולא שמונת אלפים. לחילופין, הוא עלול להיות הרסני באותה מידה גם אם יוחלט בהחלטה דמוקרטית, אולי אפילו במשאל עם, לספח חלקים מהשטחים הכבושים. או אזתומכי השמאל-מרכז ואפילו הימין המתון, יתמודדו עם קבלת החלטות דמוקרטיות המנוגדות לחלוטין לתפישת עולמם. האם יהיה זה הרגע בו ייקרעו גבולות הדמוקרטיה?
במסגרת מפגשי "דיאלוג על הקו" עלתה הסכמה על לא מעט ערכים, כגון סולידריות חברתית, אחדות העם ודמוקרטיה – לא בתיאוריה אלא גם בפרקטיקה – כיבוד לא אלים של כל הכרעה דמוקרטית, אפילו על עתיד השטחים.גם אם אין,וכנראה לאתהיה, הסכמה בעניין גורל השטחים, ההתנחלויות והכיבוש – מתקיימת הכרה ברורה בהיותם של המשתתפים בדיאלוג קודם כל אנשים ונשים, בני תרבות, שבחרו לחיות פה למרות כל האתגרים, שאוהבים את ארצם, בעלי שפה משותפת ברבות מהסוגיות שעל סדר היום הישראלי והעולמי ושחולקים את אותה תשוקה לקדם את תפישותיהם במרחב הציבורי והפוליטי.
קישורים נוספים
מניעת התלקחות פנימית בדרך לעיצוב גבולות המדינה: לקחים מפינוי גבעת האולפנה ומגרון – גלעד שר ולירן אופק במכון למחקרי ביטחון לאומי, ינואר 2013
PARIAHS TO PIONEERS- Could the settler movement be part of the solution and not part of the problem in the resolution of the Palestinian-Israeli conflict. Gabrielle Rifkind, May 2010
אין בין המטרות שהצגתם: הפרדת דת ממדינה, חיזוק המערכת המשפטית, פתרון לבעיית העוני, התייחסות לבעיית הקשישים, הנכים וניצולי שואה וכמובן התייחסות לערכי הסביבה והטבע.
בלהה יקרה, תודה רבה על תגובתך.
אין ספק שהסוגיות השונות שפירטת הן סוגיות חשובות ביותר בחברה שלנו. אנו בעתיד כחול לבן מאמינים כי התקדמות במצב המדיני של ישראל תביא עמה שיפור בכל היבטי החיים שלנו ותאפשר לנו לפרוח כחברה דמוקרטית ושוויונית.