הצעת חוק קליטה, פינוי מרצון ופיצוי
עיקרי הצעת החוק
הצעת החוק מסדירה עבור כל מי שמתגורר ממזרח לגדר הביטחון את פדיון ביתו על ידי מדינת ישראל, תמורת בית חלופי בגבולות מדינת ישראל. החוק נועד להקל על אלו מבין המתיישבים הרוצים להתפנות מרצון אך אינם יכולים לעשות זאת, משום שלבית שברשותם אין ערך ריאלי. המדינה לא תיישב אחרים בבתים שיפונו. ניתן יהיה לשכן בהם כוחות ביטחון.
החוק מציג נטילת יוזמה ישראלית בלתי מותנית בפרטנר פלסטיני או בהתקדמות התהליך המדיני. כך, ובמקביל לדלת פתוחה למו"מ, תחזק ישראל את אמון הקהילה הבינלאומית בנכונותה להגיע להסדר, וזאת מבלי לשלם מחיר ביטחוני. כמו-כן ייפתחו בפני המתפנים-מרצון אפשרויות התיישבות ארוכות-טווח, שיאפשרו להם לבחור אם ברצונם לחיות בסביבה שבה חלה ריבונות ישראלית או בסביבה אחרת.
רציונאל
בהעדר חקיקה ברורה המסדירה מנגנון ותנאים מראש, עלול פינוי מתיישבים ביהודה ושומרון להיות משימה בלתי אפשרית ביום שבו יידרשו מתיישבים להעתיק את מקום מגוריהם בעקבות הסכם עם הפלסטינים, או הכרעה מדינית לאומית אחרת.
נוכח הלקחים שהופקו מן ההתנתקות ב-2005, נהיר כי חקיקת החוק בהקדם תעודד את המתיישבים הפרגמטיים, המתגוררים ביישובים מבודדים והמכירים בכך שבסופו של דבר ייאלצו להתפנות, לעשות כן מיוזמתם. כך יתפרסו השלכות הפינוי על פני תקופה ארוכה יותר, מספר המתיישבים המפונים בעת יישום הסכם מדיני או הכרעה לאומית אחרת יהיה קטן יותר, והמהלך כולו יהיה פחות טראומטי עבור המתיישבים והציבור בכללותו. מאליו מובן, כי יידרשו התאמות לחקיקה זו, במידה שייחתם הסכם ובו תיטול ישראל על עצמה התחייבות לפנות שטחים מיושבים שאינם בתוך תוואי הגדר או תוואי הגבול שעליו יוסכם.
מנגנון והסדרים
החוק מציע מסלולים חלופיים לפדיון בתי המגורים של תושבים החפצים להעתיק מקום מגוריהם אל תחומי מדינת ישראל שממערב לגדר הביטחון ו/או הנמצאים מחוץ לתוואי הגדר אך נכללים בשטחה הריבוני של ישראל: (1) תשלום שווי רכישת בית המגורים ע"י המתיישבים; (2) תשלום שווי בית חלופי באזורים שבהם רוצים לעודד התיישבות; (3) תשלום שווי הבית על פי שמאות ספציפית.
תושב שיבקש לפדות את בית המגורים שבו הוא בעל זכות, יגיש תביעה למנהלה אשר תוקם מכוח החוק לצורך טיפול בתביעות התושבים. במנהלה יפעלו ועדות זכאות אשר יהיו מוסמכות לקבוע את זכאותו של תובע לפדיון הבית ואת היקף הזכאות.
התושבים יוכלו לתבוע את פדיון הבית על-פי אחד המסלולים החלופיים כאמור, בתוך שלוש שנים מהיום הקובע.
תושבים שיבקשו לפדות את בתיהם יקבלו, בנוסף על סכום פדיון הבית, מענק שיחושב לפי ותק בן המשפחה הוותיק ביותר בבית. כן יקבלו התושבים זכות לקבל הלוואה עומדת אשר תהפוך למענק בתום חמש שנים – זאת במידה שירכשו בית באזור הנגב והגליל שהמדינה מבקשת לעודד בהם התיישבות.
עלויות
בהנחה שבכל מתווה של הסדר מדיני או הכרעה לאומית בדבר שתי מדינות לשני עמים יידרש פינוי של עד 100,000 מתיישבים, מניחים המציעים כי על פי חוק זה עשויים להתפנות מרצון כ- 20 אחוזים מכלל המתיישבים הנ"ל. מדובר אפוא בכ-5000 משפחות, ובעלות פינוי של 7.36 מיליארד ₪.
ההערכה היא כי התקציב שיידרש לפינוי מלא, של 100,000 איש, הוא 36.950 מיליארד ₪. סכום זה אינו כולל את עלות ההיערכות של כוחות הביטחון. החישוב בוצע כך: המדינה תקצבה את הפינוי של גוש קטיף ב-2.5 מיליארד ₪ ל-2000 משפחות. בפינוי מלא מדובר ב- 25,000 משפחות. החישוב הוא 2.5 מיליארד חלקי 2000 כפול 25,000 ועוד העלייה במדד המחירים לצרכן.
קישורים נוספים
עתיד כחול לבן – הצעת חוק קליטה, פינוי מרצון ופיצוי
חוק יישום תכנית ההתנתקות, ספר החוקים של מדינת ישראל, פברואר 2005