blueבכתבה שהתפרסמה ב"הארץ" בערב ראש השנה תואר כיצד גורמים בהתנחלויות, כולל מועצת יש"ע, מארגנים סיורי ידוענים בשטחים ("במועצת יש"ע מתחרים על הבאת סלבריטאים לסיורים", מאת חיים לוינסון, 8.9). בסיורים אלה נחשפים המסיירים ליפי הארץ, לכך שרוב ההתנחלויות ממוקמות לאו דווקא בלב ריכוזי האוכלוסייה (מן הסתם חברון אינה כלולה במסלול), למפעלותיהם של המתנחלים ולהישגיהם, והחשוב מכל – לעובדה שגם המתיישבים הם בני אדם, עם פחדים, חלומות, ורצון להכרה. המטרה: לגרום למסיירים להתחבר לאנשים ולמקומות, ולשכנע אותם, ובאמצעותם את הציבור הישראלי, שההתנחלויות הן לגיטימיות ושאין לוותר על שטחי מולדת במסגרת הסדר קבע.
יותר מכל מבטאים הסיורים הללו את הצורך של המתנחלים בדיאלוג עם הזרם המרכזי בציבוריות הישראלית, התומך בפתרון על בסיס של שתי מדינות. כ-70% מהציבור הישראלי מקבלים את התפישה שרק פתרון כזה יכול להבטיח את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. עם זאת, לא כולם סבורים שיש ליישמו בדחיפות או שהוא בכלל ישים בטווח הקצר, ולכן רוב זה לא מקבל ביטוי פוליטי בהרכבה של הכנסת והקואליציה. רבים גם חוששים מהשבר שיגרם עקב ההכרח בפינוי של עשרות אלפי מתיישבים. חשש זה גורם להם להדחיק את הבעיה, ולהסכין עם כך שישראל הופכת למדינת אפרטהייד.
למרות שרוב הציבור מבין את הצורך בחזרת המתנחלים לגבולות ישראל, הוא לא תופש את המתנחלים כמכשול, וטוב שכך. לכן סיורים אלה חשובים כל כך דווקא לשמאל, אשר רואה נכוחה את הפתרון ההכרחי, אך לבו גס במי שעתיד לשלם את מחיר הפתרון. היכרות עמוקה יותר עם עולמם של המתנחלים תאפשר לשמאל לאמץ טרמינולוגיה שלא תוקיע אותם, אלא תתייחס אליהם בכבוד.
במסגרת פעילותי בתנועת "עתיד כחול-לבן" יצא לי לבקר באחרונה בשומרון. יפי הארץ שובה לב, החיבור ההיסטורי מרגש, והאנשים יוצאים מגדרם כדי לגלות את עיני. אך אל לנו להתבלבל: יפי הארץ אינו רלוונטי. מה שרלוונטי הוא האנשים. מפעלותיהם, שנויים במחלוקת ככל שיהיו, ראויים להערכה, וראויים להעתקה לתחומי גבולותיה של ישראל שיוכרו בהסדר הקבע. על אלה שלא יהיה אפשר להעתיק ראוי לפצות. אם השמאל הישראלי יכיר בקורבנם של המתנחלים, הוא ייטיב לדבר עם הרוב בציבור אשר רואה בהם את הדור החדש של החלוצים.
כל נושא הטיפול במתיישבים במסגרת הסדר קבע צריך לעלות מדרגה, ולהיכנס ללב הקונסנסוס הממסדי כבר היום. רצוי מאוד להתחיל ולתכנן את קליטתם של המתיישבים בתחומי הקו הירוק וגושי ההתיישבות, לסייע להם בתהליך הנפשי, המשפחתי והקהילתי שהם עתידים לעבור, ולהתמודד עם הפן הכלכלי והתעסוקתי של קליטתם. כמו כן, יש להגדיר את האתגרים הצפויים לישראל בעידן שלאחר הפינוי, ואת מקומם של המתיישבים בהתמודדות אתם.
כל זה צריך להיעשות תוך כדי דיאלוג רצוף עם המתיישבים, ובאמפתיה עמוקה. לידוענים שסיירו או שוקלים לסייר אקרא להצטרף לעבודה מעשית לקראת מועד הפינוי החיוני, בין במסגרת "עתיד כחול-לבן", אשר חרתה על דגלה את קליטת המתיישבים בתחומי ישראל שלאחר ההסדר, ובין במסגרת אחרת. דווקא הסיורים שאורגנו על ידי המתנחלים יכולים להיות האות לחיבור שיאפשר את הסדר הקבע, הנחוץ כל כך להישרדותו של המפעל הציוני.
הכותב הוא יו"ר "יוזמות קרן אברהם", הפועלת לשילוב ושוויון של אזרחי ישראל הערבים, וממייסדי "עתיד כחול-לבן", לקידום פתרון על בסיס שתי מדינות לשני עמים