blue'ליקוי המאורות' שהתרחש ב- 73 זעזע את האומה והעלה לסדר היום התקשורתי ציבורי את 'כשלון הקונספציה'. מאז, 'הקונספציה' עדיין מהלכת עלינו אימים אבל איננה גורמת לאף צד בשום מחלוקת לזוז כמלוא הנימה מהנחות היסוד הקמאיות אותן הוא מחזיק ב'תיבת פנדורה' פרטית, שלא תפתח לעולם. מתיישבי יהודה ושומרון וחבר 'מוקירי קורבנותם' (מהימין האומניפוטנטי דרך המרכז האילם ועד השמאל האימפוטנטי) בחברה הישראלית לא למדו את לקחי פינוי סיני ב- 1982 ובעיקר ההתנתקות ב- 2005.
שבוע לפני יום השנה החמשה עשר לרצח ראש הממשלה יצחק רבין, אנו צריכים להפנים ששלושה כדורים לא עצרו את המגמה הרועשת וגועשת מתחת לקרומי החברה הישראלית השברירית, הכמהה לפיתרון צודק לסכסוך ארוך השנים בינינו לבין שכנינו הפלסטינאים.
את האמת יש לומר ואת התקווה תקוות השווא לגנוז, כי המפות כבר צוירו והודפסו, ההסכמים והנספחים נוסחו, עברו הגהה סופית וכבר עוברים מיד (רועדת) ליד (מזיעה) לקראת סיכום, ומי יהיה הקורבן? הקורבן הציוני , מתיישבי יהודה ושומרון, יוקרבו, ישלמו את המחיר. לשווא יחפשו 'איה השה לעולה', ולא תעזור הזיקה 'לארץ אבות', לא מיטב בנינו, ולא מפעל ההתיישבות, המחיר הקשה והכואב ישולם על ידי שליחינו החלוצים אשר הקהילו קהילות, בנו בתי מדרשות ולקחו חלק במפעל הציוני החשוב ביותר בארבעים השנים האחרונות.
והקונספציה? מה כבר לא אמרנו, כתבנו והסרטנו לגבי כישלון קליטת מתיישבי 'גוש קטיף'. הקונספציה נכשלה והיא מהלכת עלינו אימים שוב, והפעם רלוונטית יותר מתמיד עבור אותם כמאה אלף (100,000, מסוגלים לדמיין?) ממתיישבי יהודה ושומרון שבדרך אל הפתרון המיוחל של 'שתי מדינות לשני עמים' ישלמו את המחיר האישי והקהילתי היקר ביותר.
האשמה מתנוססת כבר על חומת העיר והיא כתובה באותיות של קידוש לבנה. לא על המתיישבים שעדיין נלחמים מלחמת מאסף ב'שר ההיסטוריה' ומסרבים להעריך את חוסנה של האומה, את כוחם של 'לוחמי הדמוקרטיה האחרונים', את תפקידם של האיצטגנינים המדיניים ואת הקול הרם של הרוב הדומם. אשמה הממשלה, חבריה, תומכיה, וחסידיה. הקונספציה נכשלה והיא תיקח איתה שבויים (קונספציות כבר גבו מחירים כבדים בעבר הלא רחוק).
אבל עדיין לא מאוחר, לא מאוחר לבצע הערכה מחדש, לקיים במקביל לתהליך מדיני, לצד השיח התקשורתי ובד בבד, עם התנגדות מובנת של הימין, חשיבה, הערכות, תכנון ופתרונות לקליטתם של מתיישבי יהודה ושומרון בגבולות מדינת ישראל (הקו הירוק). עדיין לא מאוחר לקחת בחשבון את הנושא התעסוקתי ולנתחו, להיערך לקליטה אישית וקהילתית, לבנות מנגנוני הידברות, לבצע היערכות משפטית, לגבש התייחסות לבני הנוער ולקיים עבודה על פעילויות שיקום לאחר משבר עתידי צפוי מראש… עדיין לא מאוחר מדי!
הכותב הוא מנכ"ל תנועת עתיד כחול לבן