blueפורסם במקור באתר וואלה ב-16/7:
נתניהו סופג ביקורת קשה על חולשתו מול החרדים בסוגיית הגיוס. אורני פטרושקה סבור שכל הניסיונות לתת עדיפות לנושאים חברתיים וכלכליים מתנפצים מול הסכסוך הישראלי-פלסטיני
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ביטל את ועדת פלסנר מתוך דאגה למה שמכונה "שותפיו הטבעיים" בסיעות החרדיות. אך סיעות אלו הן השותפות הטבעיות שלו לא מכיוון שהן חולקות עמו אותה השקפת עולם בנושא גיוס חרדים, או בנושאים הכלכליים, או מכיוון שתפישת העולם הקפיטליסטית של נתניהו שוללת באופן מוחלט את ההסתמכות החרדית על שולחנו של הציבור הנושא בעול. הסיעות החרדיות שותפות לנתניהו רק בנושאים המדיניים, וזו הסיבה שהוא נכנע לרצונן בנושאי הגיוס.
בנוסף, מה שהחל את ההתפרקות של ועדת פלסנר היה פרישתן של סיעות ישראל ביתנו והבית היהודי, מכיוון שלשיטתן המלצות הוועדה בנושא גיוס ערבים לא היו חדות מספיק. זהו נושא לאומי נוסף שנתקע בגלגלי נושא חברתי, על אף שנושא גיוס הערבים מעולם לא היה במרכז סדר היום הציבורי. בניגוד לנושא החרדי, עליו מתקיים דיון ציבורי כמעט מהקמת המדינה, מעולם לא התקיים דיאלוג משמעותי עם הציבור הערבי בנוגע לשוויון מהותי בזכויות ובחובות אזרחיות. הסיבה לחוסר הדיאלוג, ולהתנגדות הנהגת הציבור הערבי לחובת הגיוס, היא התמשכות הסכסוך הישראלי-פלסטיני, שלא מאפשר לצדדים להסתכל על הדרתם של אזרחי ישראל הערבים מהמרחב הציבורי-ישראלי כעל נושא חברתי.
דוגמה נוספת לכך היא מחאת הקיץ הקודם, שניסתה לשנות את סדר העדיפויות ולשים בראש סדר היום נושאים חברתיים וכלכליים. למרות האנרגיה הציבורית האדירה ומעוררת ההשראה, לא חלו תמורות משמעותיות שעתידות לשנות את המצב החברתי. חצי מיליון בני אדם יצאו לרחוב באופן שלא היה לו תקדים בתולדות המדינה. הממשלה, מנגד, הגיבה ברפיסות כדי לצאת ידי חובה, אך לא רק שהיא לא נחלשה, אלא להיפך. השוו זאת לתגובת הממשלה למחאה של כמה מאות אנשים בנושא גבעת האולפנה – פינוי כמה עשרות משפחות מבתיהן שנבנו שלא כחוק, על פי החלטות בית המשפט העליון.
שליטת ישראל ביו"ש מטילה צל על התנהלות החברה
כבר דובר על העיוותים התקציביים הנובעים מהתמשכות הסכסוך הישראלי-פלסטיני, שכופה חלוקה של העוגה באופן לא שוויוני – בגלל ההטבות הניתנות לכל אותם חלקים בציבור הישראלי שרוצים לשמר את השליטה הישראלית על שטחי יהודה ושומרון. הסכסוך מונע בנוסף את הגדלת העוגה. בישראל יש הון אנושי נדיר באיכויותיו ועוצמות יצירתיות מהמעלה הראשונה, ויש ביכולתה להתקדם במעלה הדירוג של המדינות המפותחות. הפחתה ישירה של תקציב הביטחון, הגדלה של אחוז המפרנסים במשק, הפניית כוחות מסקטורים שירותיים כמו ביטחון לסקטורים יצרניים וכן הגדלת המסחר עם מדינות שכנות הם רק חלק מהמרכיבים שיעניקו רוח גבית למשק בעקבות פתרון הסכסוך.
חוסר יכולתנו ליצור חברה מגוונת אך מלוכדת, שמאפשרת יוזמה חופשית, קיום מכובד לכל מי שעובד ודואגת לחלש בלי קשר למוצאו, נובע מהמחלוקת סביב הנושאים המדיניים. גם נושא מעמדו של המיעוט הערבי יקודם באופן ניכר, כי כאשר תקום מדינה פלסטינית, יוכלו אזרחי ישראל הערבים לקחת חלק בחברה הישראלית, כולל בנשיאה בנטל, בלב שלם.
לכן, למרות שלכאורה אין קשר, עד שישראל תקבע את גבולותיה ותיצור מציאות של שתי מדינות לשני עמים, לא תהיה פריצת דרך בנושאים חברתיים. עד שלא נחיה במציאות של מדינה עם גבולות קבע, לא נוכל להסדיר באופן יסודי נושאים חברתיים כמו שוויון בנטל.
מדינה נורמלית יכולה לטפל בנושאים חברתיים, אך מדינה ללא גבולות אינה נורמלית. העננה של שליטתה של ישראל על שטחי יהודה ושומרון מרחפת כצל מעל ההתנהלות של החברה בישראל. אנשי המחאה החברתית, מחאת הפראיירים והאופוזיציה הפוליטית צריכים להבין זאת.
הכותב הוא יו"ר משותף של העמותות "יוזמות קרן אברהם" ו"עתיד כחול לבן".