משה ארנס טוען שאין מקום לעיקרון של שתי מדינות לשני עמים, משום שאין סיכוי שהרעיון של חלוקת הארץ יוכל להתממש, והוא נאחז בשתי דוגמאות: אחת, הצעת החלוקה של ועדת פיל ב-1937 שהיתה מקובלת על דוד בן גוריון, אבל זאב ז’בוטינסקי אמר ש”זה לא ימריא ולא יעוף”, ואכן דבר לא יצא מזה; השנייה, תוכנית החלוקה של האו”ם מ-1947, שהתקבלה על ידי בן גוריון וההנהגה הציונית, נדחתה על ידי האצ”ל בהנהגת מנחם בגין בטענה שלא תביא שלום, ואזהרתם התגשמה.
קראו את התגובה המלאה


