shakedigitalהפילוט האדיר של מדינה דו-לאומית בירושלים קורס עלינו ושולח גרורות כישלון לכל עבר.
זה לא הלך ביוגוסלביה, בחבר העמים ובשום מקום אחר בעולם והכישלונות תמיד רווים בדם.
ממשלת ישראל כיסתה את הסיר המבעבע והפנתה את מבטינו המודאגים הרחק לאיראן.
והסיר כבר גולש ושורף ואיראן כבר צוחקת כל הדרך אל הבנקים.
הציבור הישראלי צריך להבין ולהפנים – זה לא יעבוד. צריך להפסיק את הפיילוט הדו-לאומי בירושלים ואסור להרחיבו אל מעבר לגושי ההתיישבות. אריק שרון איש א"י השלמה הבין זאת ובדרכו המגושמת ידע לפנות את גוש קטיף. תודה לאריק.
לביבי אין ברירה וכדי כבות את השריפה – הוא כבר מחלק את ירושלים, זמנית כמובן – לשיטתו ואח"כ שיירגעו הרוחות, אם יירגעו, יכסה שוב את הסיר וימשיך בפרויקט ישראל הדו-לאומית.
צריך להתמודד עם גל הטרור בנחישות ולהגן על אזרחי ישראל, צריך להושיט יד לאזרחים הערביים ולעשות זאת בעיקר דרך ראשי הערים והכפרים. והכי חשוב צריך לקדם תכנית היפרדות מהפלסטינים של יו"ש. להושיט יד לאבו מאזן אבל לדעת שיש סיכוי קטן שהוא האיש שיוביל את עמו לפשרה היסטורית. בדיוק כפי שאין סיכוי שביבי יוביל את עמנו לפשרה היסטורית.
לגבש תכנית היפרדות מתואמת עם ידידותינו בעולם ולהידבר עם מנהיגות העולם הערבי המתון, אלה שהציעו לנו כבר ב-2002 את היוזמה הסעודית – וסירבנו.
להפיק לקחים מהכשלים שליוו את הצעד הנכון של הפינוי מעזה. להעביר בכנסת חוק פינוי פיצוי שיאפשר למתיישבים ביו"ש שרוצים בכך לסיים את שהותם שם ולחזור לתוככי המדינה היהודית. לא לחכות להסכם שלום (הלוואי שיגיע) ולקדם באופן יזום צעדים שיובילו למציאות של שתי מדינות לשני עמים, תוך שמירה על הביטחון בידינו עד שיהיה הסכם , מתי שיהיה, ולהשתתף בשמירתו גם לאחריו.
כדי שזה יקרה, צריך לחץ ציבורי אמיתי מלמטה, כזה שהיה בזמן ההתנתקות מגוש קטיף ולאתר מנהיגות שכרגע אינה קיימת כדי להוביל את המהלכים שרק הם יבטיחו את ביטחוננו ואת ערכינו כמדינה יהודית ודמוקרטית