מכתבו של עמי אילון לנשיא ריבלין:
אדוני הנשיא – אנא, אל תחתום על "חוק יסוד: הלאום"
אני פונה אליך כמי שמכיר ומעריך את דרכך הציבורית, מאזין לדבריך וקורא את נאומייך. אני יודע שחוק הלאום עומד בסתירה לערכי היסוד בהם אתה מאמין ולהם אתה מטיף כבר שנים.
על פי חוק "יסוד: נשיא המדינה", חתימתך נדרשת למתן תוקף סופי לחוק. לכאורה, מדובר בחתימה טכסית שאינה מצריכה שיקול דעת מיוחד, אך לא כך הפעם: אני מאמין שידך האוחזת בעט תרעד. החוק מעמת אותך עם הערכים בהם אתה מאמין ואותם אתה מוביל ומציב אותך על קרני הדילמה – להפר את צוו מצפונך או לקיים את שבועתך: "לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה"
חוק יסוד הלאום מפורר ומעמיק את השסעים בין "השבטים" בחברה הישראלית שאיחויים הוא הדגל אותו אתה מניף כנשיא.
החוק מדיר מאות אלפים, אזרחי מדינת ישראל הערבים שעם קום המדינה הבטחנו להם שותפות כאשר קראנו להם "ליטול חלקם בבניין הארץ על יסוד אזרחות מלאה ושווה".
החוק מפר את ברית השותפות שכרתנו עם עשרות אלפי דרוזים, בדואים וצ'רקסים ששרתו ולחמו אתנו, אשר רבים מהם שנפלו בקרב.
החוק משפיל כל אזרח ישראלי כמוני, המאמין שמדינת ישראל הוקמה כמקלט בטוח לעם היהודי הנרדף, אך היא תהיה כזאת רק אם תקיים את עקרונות השוויון, החירות והצדק שהובטחו במגילת העצמאות.
חוק יסוד הלאום סותר את מגילת העצמאות וגורם לפיחות במעמדה כמסמך הערכי המכונן של מדינת ישראל.
ובנימה אישית, אני פונה אליך כמי שרוב חייו עברו עליו בצה"ל ובמערכת הביטחון. כמי שעם גיוסו, ככל חייל, נשבע אמונים "למדינת ישראל ולחוקיה… ואף להקריב את חייו…", כמי שנילחם בקרבות, ניפצע ואף שלח לוחמים לקרב, יהודים ולא יהודים. כמי שבא לבתי משפחות להודיע להם שבניהם נהרגו והבטיח להם, ברגעים הקשים ביותר – שמותם לא היה לשווא. כמי שבהיותו מפקד חזר והבהיר בימי הזיכרון שבמותם הנופלים העימסו על כתפינו את העומס הכבד מכל – להבטיח לעצמנו ולהם במעשינו, כל יום, שמותם לא יהיה לשווא. חוק הלאום מפר את ההבטחה הזו.
חתימתך הנשיאותית מקנה לחוק תוקף. ומה נאמר להם עכשיו!?
בכבוד רב,
עמי אילון, אלוף בדימוס; ראש השב"כ לשעבר.