כיצד ניצח השמאל בקרב הרעיוני מול הימין – אך כשל בתרגום הניצחון הזה לכדי כוח פוליטי? מה ההסבר לפער בין התמיכה הציבורית הרחבה ברעיונות השמאל, לבין התמיכה המוגבלת במפלגות שלו? ומה ניתן לעשות על מנת לסגור את הפער הזה ולתרגם את הניצחון העקרוני בדעת הקהל לניצחון פוליטי?
במאמר מתוך ה- Times of Israel ליאת שלזינגר ואורני פטרושקה מציגים את הפרדוקס – ומה ניתן לעשות לגביו.